02-623-6223אמציה 4 ירושלים
דף הבית / הרב בני לאו / שאלות ותשובות / שות-מעמד האישה / אמירת קדיש יתום על ידי נשים

אמירת קדיש יתום על ידי נשים

שות-מעמד האישה

דברי פתיחה וזירוז לגבאים ולמתפללים

מדי פעם מגיעה אשה לבית הכנסת ומבקשת לומר קדיש במהלך השבוע. לא פעם נלווה אל הבקשה הזו סיפור על דלתות בית כנסת שנסגרו בפניה במקומות אחרים.

כבר לפני כמה שנים הוריתי לגבאים לאפשר לנשים לומר קדיש "יתום". למרות זאת, גם בבית הכנסת שלנו יש אנשים המסרבים להכיר בזכותה של האשה לומר קדיש ולעיתים אף מתנהלים באופן הפוגע בה: לא מחכים לה באמירת הקדיש, לא עונים לקדיש שלה וכדו'.

לפני שאכנס לדיון ההלכתי עצמו אני מבקש לקרוא לציבור בכל המניינים שיזהרו בכבודם של הבריות. הלבנת פנים הוא איסור מן התורה. על כך אין מחלוקת. ההיתר או האיסור לאשה לומר קדיש בבית הכנסת הוא דיון ברמה של "דרבנן". לא נכון ולא ראוי לעבור על איסורי תורה בקלות רבה כל כך.

אני מבקש לפתוח את דברי בקריאה ברורה והפצרה מן הגבאים בכל המניינים שיעמדו על המשמר של הדבר הזה, לא יתנו למי שהוא מהמתפללים את רשות הפגיעה בזולת וינחו את כל בעלי התפילה ואומרי הקדיש שיטו אוזן לאשה האומרת קדיש, יקפידו לענות לקריאתה ולהמתין כראוי.

תשובה

  1. הרב יעקב ריישר, שו"ת שבות יעקב חלק ב' סימן צג, מספר על ילדה בת ארבע שאמרה קדיש בפני עשרה גברים בביתה, במשך שנת האבלות. ברור משאלתו שהקדיש הזה אינו בבית הכנסת אלא דווקא בבית. נראה שההסבר לחלוקה זו בין בית כנסת לבית נובע מהפרהסיה או מ"כניסה אל הקודש" שיש בבית הכנסת, אם כי אודה ואומר שהחילוק כלל לא ברור.
  2. הרב יאיר בכרך, שו"ת חוות יאיר סימן רכב, כותב שאמנם בת יכולה לומר קדיש לע"נ הוריה אך הוא חושש שעל ידי זה "יתחלשו מנהגי ישראל".
  3. בעקבות דבריו אלה הלכו פוסקים אחרונים ואסרו את אמירת הקדיש על ידי אשה, וכך הורגל הדבר בקרב קהילות רבות שאשה לא אומרת קדיש בקול רם. כך גם כתב דודי הרב י"מ לאו בשו"ת יחל ישראל.
  4. מקורו של "קדיש יתום" באגדה על רבי עקיבא שהצליח למצוא בן של אדם שנידון לגיהנום, ועל ידי שלימדו לומר קדיש תיקן הבן את נשמת אביו. ברור שהסיפור לא התכוון לומר שבן מקושר לנשמת ההורה יותר מן הבת. כך כתב הרב בכרך, ראשון הדוברים בסוגיה זו וכך ברור גם לפוסקים רבים אחרים, גם מן המחמירים.
  5. הקדיש אינו תפילה אלא שבח גדול לה' שיתקדש ויתעלה וכל הקהל עונה אמן. זה אינו דומה כלל למעמד אשה כקוראת בתורה או כחזנית ולכן גם אין מקום לחשש שילמדו מזה על זה.
  6. באמירת קדיש מקיימים מצוות "ונקדשתי בתוך בני ישראל" (ויקרא כב). מצוה זו נוהגת בגברים ובנשים (עיין ספר החינוך מצוה רצו).
  7. הקדיש משמש גם להתקשרות של האדם עם זכר יקירו שנפטר. בדרך כלל אמירת הקדיש מביאה עמה גם הקפדה נוספת במצוות בין אדם למקום ובין אדם לחבירו. התועלת שבאמירת הקדיש והמזור שהוא מביא לנפש עומדים כנגד חששות של פריצות וכדו'.
  8. ישנן כבר קהילות (אורתודוכסיות) לא מעטות, בארץ ובארה"ב, שנוהגות כך, בהסכמת רבניהן, ואם ננהג כך אצלנו, בודאי לא ניחשב כ"פורצי גדר". הרב ריסקין, הרב של אפרת, אמר לי שהוא סומך על הוראת הרב סולוביצ'יק שהתיר לנשים לומר קדיש. הרב אהרן סולובייצ'יק (עוד ישראל יוסף בני חי, סימן לב) כותב שעכשיו (בתקופה של מאבקי נשים לשיוויון) אם לא יינתן לנשים לומר קדיש תתרבה ההשפעה של הזרמים האחרים ולכן אסור למנוע מבת לומר קדיש.
  9. בשו"ת בני בנים חלק ב סימן ו מספר על הרב יהודה הנקין על סבו שהורה שבזמננו אמירת קדיש היא גם מפתח ליהדות בכלל ולכן אין לדחות נשים הרוצות להיכנס לבית הכנסת לומר קדיש.
  10. הסיבה היחידה שבגללה אפשר להסתייג מאמירת קדיש על ידי אשה היא שמעשה זה יעורר מחלוקת קשה בקהילה. יש קהילות שהמתח מפני כל מעשה שאינם מורגלים אליו גדול מאד. אנו מצווים לנהוג "מתון מתון", ולהקשיב לכל הקולות העולים בתוכנו. לכל קהילה יש את הדינמיקה הפנימית שלה ולכן תשובה זו אינה גורפת אלא אמורה להידון בפני הקהילה על ידי חברי הקהילה. עד כמה שאני מכיר את קהילתנו אני סבור שניתן לחזק את מי שמבקשת לומר מעזרת הנשים קדיש על קרוביה (כשם שאנו נוהגים זה מכבר בענין ברכת "הגומל").

הרב בני

אולי גם זה יעניין אותך: