02-623-6223אמציה 4 ירושלים
דף הבית / אתגרי השעה / אתגרי השעה - שמיטה / אני לא נמניתי עמהן בעלייה

אני לא נמניתי עמהן בעלייה

אתגרי השעה - שמיטה
ר' ראובן קמפניינו - שיעורים בקהילת רמב

מאת:  ר' ראובן קמפניינו

בעל תור שני (.m.a) בהיסטוריה של עם ישראל ומלמד שיעור יומי קבוע בבית כנסת רמב"ן מזה למעלה משלושים שנה. פרסם עד כה שני ספרים, "לקט מפאה" על מסכת פאה, ו"פירות שביעית" על מסכת שביעית.

הטור השביעי –  פינת התלמוד הירושלמי / מסכת שביעית

ע

לייה בלשון חז"ל היא קומה שנייה. הבית בימיהם היה בדרך כלל בן קומה אחת בלבד, כאשר נוספה עליו קומה נוספת נקראת השנייה – עלייה. כאותה ששנינו: "בנה עלייה על גבי בית וכו'"
(בבא בתרא ג, ז) ועוד הרבה.

המונח עלייה קיבל גם משמעות מושאלת: מקום בו מתקיימים דיונים בין חכמים ומוכרעות בו שאלות הלכתיות אקטואליות. למשל: "ואלו מן ההלכות שאמרו בעליית חנניה בן חזקיה בן גוריון כשעלו לבקרו, נמנו ורבו בית שמאי על בית הלל. וי"ח דברים גזרו בו ביום" (משנה שבת א, ד).

באותה עלייה מפורסמת הנזכרת במשנה גם ניצל ספר יחזקאל מן הגניזה כפי שנזכר בברייתא המובאת בבבלי חגיגה יג, א:

ברם, זכור אותו האיש לטוב, וחנניה בן חזקיה שמו, אלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל, שהיו דבריו סותרין דברי תורה. מה עשה? העלו לו שלוש מאות גרבי שמן, וישב בעלייה ודרשו.

גם הדיון בשאלה מה הן העבירות שאסור לעבור עליהן אפילו אם מדובר בסכנת נפשות, יהרג ובל יעבור, נערך והוכרע בעלייה (בבלי סנהדרין עד, א; ירושלמי שביעית ד, ב). לעלייה זו יש גם כתובת: עליית בית נתזה בלוד.

המשנה במסכת שביעית דנה באיסור נטיעת אילן בערב שביעית, וקובעת כי קליטתו של שתיל חדש בקרקע חייבת להיות כולה בשנה השישית, ואפילו עם השתיל החדש אינו אלא הברכה או הרכבה משתיל האם. לפיכך אסור לעשות עבודות נטיעה אלו בשנה השישית פחות משלושים יום קודם לראש השנה של שביעית.

עוד קובעת המשנה שאם נטע או הבריך או הרכיב בתוך פרק הזמן האסור – אין לקיים את הנטוע באיסור ועליו לעקור את הנטיעה. וכך שנינו: אין נוטעין, ואין מבריכין, ואין מרכיבין ערב שביעית פחות משלשים יום לפני ראש השנה; ואם נטע או הבריך או הרכיב – יעקור. (משנה שביעית ב, ו)

על המשנה הזו בא הירושלמי ומנסה לברר מה יהיה הדין בדיעבד, אדם ששתל אילן בסוף השנה השישית, באיסור, ולא עקרו, מה דינם של הפירות שצמחו באילן זה?
הירושלמי עונה בסיפור מעשה שהובא בפני חכמים שישבו בצור לדיון במקרה ספציפי שהובא בפניהם והכריעו שפירות אלו אסורים באכילה ויש להשמידם.

מעיר על כך רבי אבא (אמורא בדור השלישי, יליד בבל שעלה לארץ ישראל בניגוד לדעת רבו, רבי יהודה בר יחזקאל):
אני לא נמניתי עמהן בעלייה.

רבי אבא מבקש להביע באימרה זאת הסתייגות גמורה מן ההכרעה: אני אינני מקבל אחריות על מה שנפסק שם בעלייה בצור, אני מבקש להביע את התנגדותי הברורה מהשמדת הפירות. אף על פי ששתילת האילן נעשתה באיסור, ואף על פי שהמשך גידולו נאסר – פירותיו לא נאסרו, והן מותרים באכילה.

אולי גם זה יעניין אותך: