02-623-6223אמציה 4 ירושלים

אלי, אלי – קינה על שואה

מאת: י.ל.ביאלר, ווארשה, תש"ח

אלי, אלי נפשי בכי
וזעקי, בת-ישראל
מספד שאי והתיפחי,
אכלה האש בישראל.

על טבח-עם אשר הוכן,
ייסורי שכול, אשדות דמים
זקן גם טף לא רוחם,
על עקדה קרבן תמים.

על עוללים, גמולי חלב,
המרוטשים לפי צורים
ועל דמם, אשר זב
בראש חוצות לעין הורים.

על הקהילות השוממות
ועל חרבן מקדשי אל,
יקודי להב שלהבות
ערי פאר בישראל.

עלי דורות אשר נגדעו
דמי אבות על דמי בנים,
בגיא אושוויץ תמו גוועו
עלו מוקדות הכבשנים.

עלי כלואים, חגורי שק
הנמקים ברבבותיהם,
בטרבלינקי ומידנק
ואין מלקט עצמותיהם.

עלי קרונות, צפופי אדם,
אשר רופדו גפרית וסיד,
צחי-צמא ככלות נפשם,
צעקו "מים" ואין מושיט.

עלי בנות אשר עולפו,
רעיות, בנפשן שלחו ידן,
צ"ג הטהורות, יחדיו נספו
ולא חולל תום כבודן.

עלי קפואים בשדות שלגים
ילדים רכים בחיק אמהות,
ועל קדושים השואגים
קבורי חיים מתוך בורות.

עלי גוילים המחוללים
בידי נאצים מנאצי אל,
טרפים קרועים ומגואלים
בין אשפתות, ואין גואל.

על צדיקים, ענווי עולם,
נדיבי עם, הוגי תורה,
בתאי רעל נחנק קולם,
נפלה, כבתה המנורה.

עלי נוער פרחי העם,
חלוצי-קרב כפירי מרי,
מול זדונים שופכי הדם,
השתלהבו רשפי חרי.

על נהרות דם ובכי
נקמת-ברית בלב שמורה,
בקרב גיטו ללא רהי
נחשף העוז טמיר-גדורה.

עלי קדוש השם ועם
ועל נקמת דם טהורים
בתעצומות מסרו נפשם
לחמו נפלו הגבורים.

עלי גבור על במתי עד,
כנר תמיד בהוד זרחים,
כל נטף דם, קרבן-לשד
נזכור עד נצח נצחים.

על שבר עם נשא קינה
כבולי יגון עטויי שואה,
הלנצח תאפיל שנאה
ולא תפרש הנגהה?!

ראה, אלקים, עורי צפד,
נפל לבי, שונאי קמים,
הקשיבה שועי, חישה מפלט,
הצילה נפשי מאנשי דמים.

אלי, אלי . . .