02-623-6223אמציה 4 ירושלים
דף הבית / אתגרי השעה / אתגרי השעה - נשים בחברה הדתית / ברכת "הטוב והמטיב" בהולדת בת

ברכת "הטוב והמטיב" בהולדת בת

דיני טומאה וטהרה של יולדת זכר או נקבה נקבעו, על פי הגמרא בנידה דף לא, בהתייחסות לתגובת הסביבה ללידה: זכר שהכל שמחים בו מתחרטת (=על שבועת הריחוק מבעלה) לשבעה, נקבה שהכל עצבין בה מתחרטת לארבעה עשר". 

תגובה זו נמצאת בעולם ההלכה בדמות הברכה שמברכים על הולדת בן, והעדר ברכה בהולדת בת. בברייתא בתלמוד (ברכות נט ע"ב) נאמר: "ילדה אשתו זכר מברך הטוב והמטיב". על הולדת בת כלל לא מדברים בסוגיה זו. פשוט וברור שאין על כך ברכה, כי אין בזה שמחה כל כך (ראו דברי ערוך השולחן אורח חיים סימן רכג, א).

במשנה ברורה מצאנו ברכת "שהחיינו" על הולדת בת: "מי גרע ממי שרואה את חבירו לאחר שלושים יום ושמח בראייתו שמברך שהחיינו".

לפי זה נקבעת ההלכה כך: על הולדת בן מברכים (האב והאם) ברכת "הטוב והמטיב". על הולדת בת מברך האב: "שהחיינו", אך לא האם. מדוע לא תברך גם האם? מסביר הרב וולדנברג (שו"ת ציץ אליעזר, חלק יג סימן כ): "שאם לא כן, הרי שוב יכולים כבר שניהם לברך הטוב והמטיב, והטעם שלא תברך אפילו שהחיינו הוא מטעמא שכתב מפני שהיא לעולם ניחא לה בזכר."

פירוש דבריו: "הטוב והמטיב" מברכים כשיש הנאה לרבים ולא רק ליחיד, לעומת שהחיינו שכל יחיד יכול לברך בעת שמחתו. לדוגמה: על קניית בגד חדש, מברך שהחיינו, אך על כלים חדשים לבית יברכו בני הבית "הטוב והמטיב". טוען הרב וולדנברג שאם האם תברך על הולדת הבת, יתברר שיש כאן שנים (לפחות) ששמחים בלידה, ואם כן אין מקום לברכת "שהחיינו" וצריך לברך "הטוב והמטיב". ומדוע לא לברך כך? כי יש לנו ידיעה ברורה שלעולם אשה מעדיפה בן על פני בת.

עיון בפירוש ברכת "הטוב והמטיב" בלידת בן, מאפשר להחיל את הברכה גם על הולדת בת:

בביאור הלכה, שם, מסביר המשנה ברורה (על פי תשובת הרשב"א) מדוע דווקא האב והאם מברכים ברכה "הטוב והמטיב" ולא כל אדם: "דברכה זו הוא דוקא בדבר שיש לו תועלת והנאה בו כירידת גשמים וירושת הקרובים… וכן בלידת אשתו זכר יש לאב ולאם הנאת תועלת חדא דהוה להו חוטרא לידא ומרה לקבורה ועוד שהוא כירך האב והאם ומדת כל אדם תאבין לו ליורשן".

מדברי הרשב"א יוצא שהשמחה של האב והאם על הולדת הבן היא בגלל שתי סיבות:

  1. בהנאת הבן יש תועלת להורים: "חוטרא לידה ומרה לקבורה" (= משענת ליד ומעדר לקבורה). היינו יש מי שיטפל בהם בזקנותם וידאג לקבורה נאותה שלהם.
  2. תחושת ההמשכיות שיש בלידת הבן: "ירך אב ואם".

על פי הסיבות שמביא הרשב"א לברכה על הולדת בן, נראה לי שצריך לברך "הטוב והמטיב" גם על הולדת בת:

  1. "חוטרא לידה ומרא לקבורה". מושג זה נמצא בתלמוד (יבמות סה, ע"ב) בהקשר לטענת אשה שמבקשת גט, בטענה שאין לה זרע מבעלה. אמנם היא אינה מצווה על פריה ורביה אך זכותה האלמנטרית לבקש שיהיה מי שיסעוד אותה ויטפל בה בזקנותה. טענה זו נפסקת להלכה בטור ושולחן ערוך אבן העזר, קנד, ו. ה"בית שמואל", שם פוסק (על פי הנמוקי יוסף ביבמות שם) שאם יש לאשה בת שוב אין היא יכולה לטעון את הטענה (המשחררת מן הנישואין): "בעינא חוקרא לידה". זאת אומרת שלדעת הנמוקי יוסף ופוסקי ההלכה שהביאוהו להלכות גיטין, הבת משמשת כסעד ותמך להורים הזקינים לא פחות מן הבנים. על פי זה ברור שהרשב"א יורה לברך על הולדת בת "הטוב והמטיב" כפי שמברכים על בן (תודה לרחל לבל שהעמידה אותי על דברי הבית שמואל, שם).
  2. לגבי תחושת ההמשכיות שכתב הרשב"א: "בן ירך אב ואם". מקורו של הביטוי במחלוקת אמוראים, ראשונים ואחרונים אם "עובר – ירך אמו" או לא. שאלת המעמד של העובר בהלכה נידונה היטב (עיינו אנציקלופדיה הלכתית רפואית של הרב פרופ' א' שטיינברג) ואינה עניין לדיוננו. ברור שהזיקה בין האם לעובר אינה עוסקת בשאלת הקשר הנפשי שחשה האם לעובר אלא בהגדרת החיות העצמי שיש לעובר. הא ראיה שברגע שיצא ראשו לאויר העולם אין אחד שיגדיר אותו כ"ירך אמו" אלא כחי לכל דבר. כלומר, הרשב"א ביקש להגדיר, במטבע תלמודי, את טיב התחושה של ההורה ביחס לבן כחלק מגופו. מה יוצר את הזיקה הזו? קובע הרשב"א שבכל תאבין ליורשן". הבן, בהיותו היורש החוקי של ההורה יוצר בליבו של ההורה את תחושת הזיקה הפנימית שהוא הממשיך שלו בעולם. גם על כך אפשר לענות ולהרחיב בסוגיית ירושת הבת בזמן הזה (בהשוואה בין חוקי המדינה וחוקי התורה, ולא כאן המקום להאריך).
  3. אי אפשר להתעלם מהיחס הכללי של החברה להולדת בת, בימים ההם, ולעיתים גם בזמן הזה. ההתעלמות מהברכה על הולדת בת נבעה בראש וראשונה מהמקום שהאשה תפסה בעולם. שינוי מקומה של האשה בחברה מביא בהכרח לשינוי ביחס החברה להולדת בת (ויעיד על כך הצורך האמיתי של משפחות רבות לציין את הולדת הבת בטכס חילופי ל"ברית המילה" (זבד הבת וכדו').
  4. על פי כל האמור, ובהתחשב בנסיבות הזמן שהשמחה על הולדת בן ובת אינה מוגדרת בהירארכיה ברורה כבעבר, ולכל משפחה יש את משאלות הלב הגלויים והכמוסים, נראה לענ"ד, שאפשר להורות לאב ואם החפצים בכך, שיברכו ברכת "הטוב והמטיב" גם בהולדת בת.

אולי גם זה יעניין אותך: