02-623-6223אמציה 4 ירושלים
דף הבית / הרב בני לאו / שאלות ותשובות / שות-אחר / ענייני גניזת דפי צילום של דברי תורה

ענייני גניזת דפי צילום של דברי תורה

שות-אחר

האם כל דף שיש בו דבר תורה צריך גניזה?

בכל שבת מתמלא בית הכנסת בעשרות דפים שבין שאר הכתוב יש בהם גם דברי תורה. זאת בנוסף לשיעורים רגילים שבהם מצלמים דפי מקורות ומיד לאחר השיעור נאספים בערמה ללא שימוש נוסף. נשאלתי לא פעם מה צריך לעשות בכל ערמות הדפים האלו. האם כל דף שיש בו דבר תורה צריך גניזה? להלן תמצית ההלכות בענייני גניזה, כבסיס לתשובה לכל השאלו הנ"ל:

תמצית הלכות גניזה

  1. "מנין למוחק אות אחת מן השם שעובר בלא תעשה? שנאמר: 'ואבדתם את שמם, לא תעשון כן לה' אלקיכם'" (ספרי דברים). איסור זה מדבר רק על כתב שיש בו אחד משמות ה', לא דברי תורה.
  2. הרמב"ם בהלכות יסודי התורה , ו, ח כתב: "כתבי הקודש כולם ופירושיהן וביאוריהן אסור לשרפן ולאבדם ביד". מכאן המקור לצורך שבגניזת כל ספר או דף שיש בו דברי תורה. האיסור שבהשלכת דבר תורה לאשפה בדרך בזיון הוא איסור מדרבנן. כדאי רק לזכור שהיקף החומר עליו מדבר הרמב"ם קטן לאין שיעור לעומת החומר עליו אנו מדברים, בעידן הדפוס ויותר מזה בעידן מכונות הצילום הכמעט ביתיות.
  3. אחד מהראשונים שהתמודד עם ריבוי הדפים והספרים, לאחר המצאת הדפוס, היה ר' יעקב ריישר בשו"ת שבות יעקב (סימן י) שמתאר מצב בעיר מץ (אלזס) בה הובאו לקבורה חביות גדולות של ספרים וכתוצאה מהכמויות הגדולות לא טיפלו בהם כראוי ובאו לידי ביזיון. הצעתו היתה לשרוף את הספרים והדפים ולקבור את האפר. הרעיון לשרוף את הדפים ולקבור את האפר התקבל על ידי מספר פוסקים במאות קודמות.
  4. פוסקי זמננו נדרשו לשאלת מיחזור הספרים והדפים. הרב וולדנברג (שו"ת ציץ אליעזר חלק ג') דן בבעיה של דפים וספרים בלויים שאי אפשר להניחם בגניזה בגלל כמותם. הוא מביא את כל דעות קודמיו, ומכריע לכיוון הפתרון של שריפת החומר וקבורתו. הרב ח"ד הלוי פסק שספרים שיש בהם אחד משמות ה' המפורשים אסור למחזר אלא יש להניחם בגניזה, אולם את כל העיתונות של בית הכנסת, שאין בהם שמות מפורשים, הוא מתיר להניח במיכלי מיחזור. הרב אורי דסברג מאלון שבות בדק את ענין המיחזור והגיע למסקנה שיש ליצור מיחזור נפרד לספרי קודש כדי שישתמשו בחומר הממוחזר בכבוד ולא בבזיון (כמו הפיכתו לנייר טואלט). מאמרו מופיע ב"תחומין" ג (תשמ"ב).
  5. למעשה, ניתן לסמוך על אותם פוסקים שהתירו את מיחזור הדפים שאין בהם שמות מפורשים (אותיות ב"ה או בס"ד אינם נחשבים לשמות מפורשים). בכל מקרה כדאי להניח את הדפים שיש בהם דברי תורה בתוך עטיפה כדי לנהוג בהם בדרך כבוד ולא בזיון.
  6. לעיתים מתגלגלים שמות מפורשים לעיתונות רגילה, בצילומים או בציטוטים, וצריך להקפיד לגזור שמות אלו ולהניחם בכבוד בגניזה.

הרב בני

אולי גם זה יעניין אותך