02-623-6223אמציה 4 ירושלים
דף הבית / אתגרי השעה / אתגרי השעה - שמיטה / הטור השביעי- שני פרקים

הטור השביעי- שני פרקים

אתגרי השעה - שמיטה
ר' ראובן קמפניינו - שיעורים בקהילת רמב

מאת:  ר' ראובן קמפניינו

בעל תור שני (.m.a) בהיסטוריה של עם ישראל ומלמד שיעור יומי קבוע בבית כנסת רמב"ן מזה למעלה משלושים שנה. פרסם עד כה שני ספרים, "לקט מפאה" על מסכת פאה, ו"פירות שביעית" על מסכת שביעית.

כ

ל הפרק הראשון ומחציתו של הפרק השני של המשנה במסכת שביעית עוסקים בדבר שכבר בימים קדומים עבר ונתבטל מעולמה של ההלכה, והוא – תוספת שביעית. המשנה מניחה שיש איסור לחרוש את השדות כבר בקיץ של השנה השישית, ודנה באריכות בפרטי פרטים של איסור זה

לפי המשנה האיסור חל הן על מטעים הנקראים בלשון המשנה "שדה אילן", הן על גידולי שדה חד שנתיים הנקראים בלשונם "שדה לבן". משך הזמן בשנה השישית שבו חל האיסור שונה בין שדה לבן לשדה אילן, ומשום כך מכנה הירושלמי את האיסור הזה בשם "שני פרקים", ופירושו – שני משכי זמן שונים.

לעומת המשנה שדנה באריכות באיסור חרישה ב"שני הפרקים" פותחת התוספתא בזו הלשון:

"רבן גמליאל ובית דינו התקינו שיהא מותרין בעבודת הארץ עד ראש השנה" (תוספתא שביעית, א, א).

רבן גמליאל זה שנזכר כאן הוא רבן גמליאל השלישי, בנו של רבי יהודה הנשיא, ומראשוני האמורים בארץ ישראל (מאה שלישית). התלמודים דנים בשאלה מניין נטל רבן גמליאל את הסמכות לבטל תקנה קדומה, שהרי כלל נקוט בידינו: "אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו עד שיהא גדול ממנו בחכמה ובמניין" (משנה עדויות א, ה).

אם כן באיזו סמכות ביטל רבן גמליאל גזרה שגזרו קדמונים? מדיון זה משתמע אפוא שאין התלמודים מניחים שאיסור "תוספת שביעית" הקדום הוא איסור תורה, אלא מקורו בתקנה קדומה שתקנו חכמים.

אין בידינו שום ידיעה על קדמונים אלו, מי הם היו? באיזו תקופה חיו? מה היו השיקולים שהנחו אותם לתקן תקנה זו?

התלמודים מוצאים פתרון יצירתי לשאלת סמכותו של רבן גמליאל. שני התלמודים מציעים שהתקנה הקדומה כללה סעיף המעניק לדורות מאוחרים סמכות לבטלה:

"שאם ירצו לחרוש – יחרשו" (ירושלמי שביעית א, א).
ובלשון הבבלי "כל הרוצה לבטל – יבוא ויבטל" (מועד קטן ג, א).

מתקני התקנה הקדומה, אומרים התלמודים, חשבו מראש על האפשרות שתקנתם לא תתאים עוד לנסיבות שיווצרו ביום מן הימים, והעניקו לתקנתם מעמד זמני. ברור שהאמוראים לא חשפו את מקורה של התקנה הקדומה ועיינו בפרטיה ובניסוחה המדויק.

הם "המציאו" את ההצעה הזו כדי להעניק סמכות לרבן גמליאל ובית דינו לבטל תקנה שהייתה בתוקף מימים קדומים ועד לימיו.

אולי גם זה יעניין אותך: