02-623-6223אמציה 4 ירושלים
דף הבית / הרב בני לאו / ספרים / חכמים כרך שלישי: ימי הגליל

חכמים כרך שלישי: ימי הגליל

פתח דבר

ברוך ה׳ שזיכני להשלים את החלק השלישי של סדרת ״חכמים״, ועמו לחתום את הפרק של תקופת התנאים. המגע הקרוב עם חכמי המשנה, מעצבי הרוח של עם ישראל לדורותיו, השפיע עלי רבות בשנים האחרונות. התלמוד קובע שכל מי שלומד דברי חכמים צריך להעמיד את בעל השמועה מול עיניו. ההליכה בצדי הדרכים של חכמי ישראל הוסיפה ללימוד התורה שלי נדבך חדש ומפתיע.

מצאתי את עצמי ניזון מעולמם של חכמים גם בסוגיות חברתיות ״אזרחיות״, כמו שאלות של מדיניות כלכלית־חברתית, שאלות של לאומיות וקהילתיות, שאלות של תרבות כללית וסקטוריאלית ועוד רבות. נעזרתי בתוצרי הלימוד הזה במפגשי עיון עם סוגים שונים של האוכלוסייה: עובדי מדינה, משפטנים, אנשי חינוך ולומדי תורה לסוגיהם. גיליתי שבתיווך נכון אפשר להכניס את העושר של מקורות ישראל ללב הדיון התרבותי בישראל. החברה היהודית בישראל ממעטת לנהל דיוני תרבות גם בגלל קשיי שפה. השיח התלמודי אינו נגיש לרוב החברה הישראלית. סדרת ״חכמים״ מתיימרת לשמש כלי עזר לגישור על פערי השפה הזו ולהנחיל את מורשת ישראל באופן ביקורתי ורלוונטי לכל רובדי החברה.

התגובה החמה של ציבור לומדי תורה מכאן ושל החברה הישראלית הכללית מכאן לשני הכרכים הקודמים עודדה אותי לא להרפות ולהמשיך בשרטוט דמותם של מעצבי הרוח הישראלית של ימי המשנה:

״יוצרי הבינני מורשה להנחיל״ (תפילת שחרית של ראש השנה).

חכמים כרך שלישי: ימי הגליל | הר בני לאו

חכמים כרך שלישי: ימי הגליל | הר בני לאו

כתיבת הספרים הללו הינה חלק מניסיון כולל של יצירת גשר בתוך החברה הישראלית בפרט והיהודית בכלל, לחיבור בין התרבות המודרנית־העכשווית על איפיוניה השונים עם רובדי המסורת היהודית לדורותיה. ברוך ה׳ איני בודד במפעל. זה עשר שנים שאני פועל בבית מורשה בירושלים, בראשותו של פרופ׳ בנימין איש שלום. ראשי המוסד הזה ועמיתיו מקדישים את עצמם, כל אחד בסגנונו ובדרכו, לקידום בניינו של הגשר המסובך הזה. בית הורי משמש לי דגם לאפשרות כינונו של בית יהודי ישראלי בעל יכולת הכלה של גיוון ושונות תרבותית, מתוך צמצום ה״אני״ לטובת ה״אנחנו״, אך בלא דריסתו ומחיקתו של היחיד וייחודו. רעייתי נועה, שגדלה בבית שכולו שילוב של תורה ועבודה, דת ומדע, מסורת ומודרנה – היא סלע היסוד בבית שזכינו לבנות.

גם לספר זה, כמו לקודמיו, שותפים רבים. ראשונים בהם חברי קהילת הרמב״ן בירושלים, ששיעורי שבת אחרי הצהריים במחיצתם היוו את השלד הראשון של הספר. תלמידי בית מורשה עזרו לי לחדד כמה מן התובנות. ידידי שלמה גולדברג, מנהל מחלקת ההשאלה בספרייה הלאומית, לא חסך מעצמו כל מאמץ וטרח רבות להמציא לי את כל המחקרים הקשורים לסוגיות הנלמדות בספר. חנה עמית ערכה בעדינות ובתבונה רבה את הספר ובכורי, ידידיה, ליטש את המוצר המוגמר. זהבה ולדמן עיצבה את העטיפה וצוותו של קותי טפר הביא את המלאכה לסיום בזריזות, במקצועיות ובעיקר בנעימות.

את הספר הזה אני מקדיש לילדינו האהובים: ״הנה נחלת ה׳ בנים, שכר פרי הבטן״. הם חלקנו ונחלתנו. אני תפילה שימצאו את מסלול חייהם מתוך חיבור וקישור לדרכי אבותינו שהתמידו ללכת, בכל מצב ובלי תנאי, בדרכי חכמים.

בנימין לאו
ירושלים, מנחם־אב תשס״ח