02-623-6223אמציה 4 ירושלים

ירמיהו

מבוא

ב-11 במאי 2009 עמד האפיפיור בנדיקטוס השישה-עשר בבית הנשיא בירושלים וקיבל מידי שמעון פרס, נשיא מדינת ישראל, את התנ"ך הקטן ביותר בעולם: כל התנ"ך כולו בגודל של 0.5 מילימטר מרובע, פרי פיתוח מיוחד של הטכניון כחלק ממיזם הדגל של "ננו-טכנולוגיה", מדע המזעור, המילה האחרונה בהיי-טק.

העלאת התנ"ך בגרסה מלאה על שטח הקטן מראש סיכה נועדה לדברי אנשי הטכניון להעלות את המודעות להישגי הננו-טכנולוגיה ולהראות "כמה קטן יכול התנ"ך להיות". אני כנראה "תקוע" עוד בעולם ישן. מטרתי בספר הזה להראות "כמה גדול יכול התנ"ך להיות".

הספר הזה נולד מתוך כמיהה עזה ליצור שיחה של תוכן ועומק מתוך התנ"ך בקרב חברה ישראלית המבקשת כבר שנים רבות להתבסס על אדמתה בביטחון ובשלום. השאון של החיים המעשיים, טרדות המציאות הכלכלית והיעדר ביטחון אישי ומדיני, כל אלה הגבירו את השכחתן של משאלות יסוד בדבר משמעות הקיום של החברה הישראלית כ"עם סגולה".

הוויכוחים הפוליטיים ביחס לתהליכי שלום האפילו על השיח החברתי והתרבותי הדן בזהות יהודית דתית וחילונית. הפוליטיקה הדתית השניאה את הדת על חלקים נכבדים של החברה. משנאת הדת נולד גם היעדר עניין במקורות היהדות. נוצרה משוואה מסוכנת שעל פיה "הדתיים מופקדים על היהדות".

ירמיהו | הרב בני לאו

ירמיהו | הרב בני לאו

משוואה זו שחררה את כל מי שמבקש לזהות עצמו כ"ישראלי חופשי" מכל מגע עם כתבי הקודש של העם היהודי. התנ"ך הפך להיות ספר זר וקשה לקריאה לרבים. גם בקרב לומדי התורה בעולם היהודי היה דבר האלוהים מנותק מהקשרים פוליטיים וחברתיים. הוא היה שייך לעולם בית הכנסת. במרחב הציבורי שלטו קודים אחרים של אינטרסים ופוליטיקה מקומית. דברי הנביאים נלמדו באופן קטוע: "צו לצו קו לקו".

התנועה הציונית ניסתה לחולל מהפך בלימוד התנ"ך ובמשמעות קיומו לחברה. דוד בן גוריון ייסד את חוג התנ"ך בבית הנשיא זלמן שזר כדי להכריז שספר זה הוא מקור היניקה של הערכים שלנו. מאז רחקנו הרבה.

אם ביאליק קונן על "חציר העם" מה נאמר אנו: אכן כבדה הדרך וקצרה הנפש. תפקידו של הספר שבידכם להנגיש את ספר ירמיהו לקורא הישראלי ולהכניס את הנביא ללב הדיון המדיני, החברתי והתרבותי שלנו. לפני שאגע בתוכנו של הספר אנסה לברר מהו מעמדו של הנביא בעיני חברה ישראלית מערבית ומדוע בחרתי דווקא בירמיהו.