02-623-6223אמציה 4 ירושלים
דף הבית / הרב בני לאו / ספרים / ממרן עד מרן

ממרן עד מרן

מבוא

המפגש הראשון שלי עם ספרי הרב עובדיה יוסף התרחש בשבת בבוקר כשהייתי בכתה ט. היתה זו השבת הראשונה שלי – ילד קטן ומתגעגע – בישיבה התיכונית. קמתי בבוקר והלכתי להתרחץ במקלחת שבקצה המסדרון. תוך כדי צחצוח שיניים, ראיתי את המדריך האחראי עלי בפנימייה עומד מעלי, נועץ בי זוג עיניים המומות ובפיו גערה קולנית: ״איפה גדלת? אתה לא יודע שלא מצחצחים שיניים בשבת?״ מאוד נפגעתי. ידעתי שבביתי נוהגים להקפיד על אורח־חיים דתי ומעולם לא הטלתי ספק בהרגלים שהקנו לי הורי.

נכנסתי לבית־המדרש אך לא הצלחתי להתפלל. הלכתי לארון הספרים והוצאתי ספר המרכז את כל ההלכות הנוגעות להתנהגות בשבת – שמירת שבת כהלכתה. בפרק יג, סעיף כד של הספר (במהדורתו הראשונה) כתוב: ״נוהגים שלא לצחצח שיניים, ואפילו בלי משחה״ – ממש כדברי המדריך הגוער. אך לשורה זו יש הערה שבה מכוון מחבר הספר את קוראיו לספרות משלימה: ״עיין יביע אומר חלק ד סימנים כז-ל״. לא ידעתי מהו הספר ומיהו המחבר, אך מעומק עלבוני הלכתי ל״אוצר הספרים״ (ספריית הישיבה) ומצאתי את יביע אומר.

את שארית השבת ביליתי בניסיון להבין את דבריו של המחבר, הרב עובדיה יוסף, שפורש על פני ארבע תשובות (עשרות עמודי פוליו) את טענותיו כנגד אלה המחמירים ואינם מצחצחים שיניים בשבת.

ממרן עד מרן | הרב בני לאו

ממרן עד מרן | הרב בני לאו

טענה אחר טענה הוא מעלה ודוחה, מאות ספרים הוא מביא להוכיח את דבריו, משוטט על פני כל הספרות התלמודית והפרשנית – מימי התלמודים ועד ימינו. איני יודע כמה אחוזים ממה שקראתי הבנתי, אך יצאתי לאחר כמה שעות עם הבנות אחדות. ראשית: שפגשתי אדם ענק בתורה; שנית: שיש לי עוד המון מה ללמוד; ושלישית (ועיקרית) שאלך לתבוע את עלבוני מהמדריך.

מאז עברו כשלושים שנה. הספקתי לקרוא מאות תשובות של הרב עובדיה, אך אותה תחושה של מפגש עם גדלות בתורה לא נמוגה, אלא רק הלכה והתעצמה. ככל שלמדתי יותר, התפעלתי יותר מהקף כתיבתו ומאומץ פסיקתו. במשך השנים הלך האיש וגדל, עד שרכש את מעמדו כאחד מפוסקי הדור. בגוף הספר אתאר את תהליך התקבלותו של הרב עובדיה כפוסק גם בעיני האשכנזים.

בשונה מדמותו התורנית, מכירה החברה הישראלית את הרב עובדיה יוסף בעיקר בהקשרו הפוליטי. מובן שהסיבה העיקרית לכך היא הקמתה של תנועת ש״ס בראשית שנות ה־80. עיתונאים סקרנים ניסו להאזין לדרשותיו של הרב עובדיה במוצאי־שבתות ולהוציא מתוכן מרגליות שיספקו חומר עסיסי לתקשורת, אולם את תרומתו ליצירה התורנית בעולם היהודי הם לא גילו. מתוך הערכה גדולה למפעלו הספרותי, ביקשתי לחשוף את הרב עובדיה יוסף לעיני החברה בדמותו העיקרית, כ״איש ההלכה״.

ספר זה איננו ביוגרפיה של הרב עובדיה יוסף במובן המקובל של מונח זה. המיוחד בספר זה הוא הניסיון להתבונן באישיותו ובתולדות חייו מתוך עולמו שלו – היינו מתוך ספריו וכתביו בהלכה, שכן אי־אפשר לתאר את הרב עובדיה יוסף, אלא כ״איש הלכה״.

כל עולמו של הרב עובדיה יוסף סובב סביב ספרי ההלכה. מילדותו ועד היום הוא חי במתח לימודי גדול, משקיע את כל עיתותיו בלימוד הלכה, בהוראתה ובפסיקתה. עובדת היותו מחונן בזיכרון פנומנלי מאפשרת לו לאגד את כל ספרות הפסיקה בכל נושא ולפלס דרך ליעדים שהוא מציב לעצמו. השפעתו על עיצוב החברה נעשית דרך חדר העבודה שלו, ומשם היא יוצאת בשלוש דרכים: דרך ספריו, דרך ביסוס עולם הלימוד התורני, ודרך הדרשה הציבורית. שלושה מעגלים אלה – היצירה הספרותית, מערכת החינוך התורני, והדרשות הציבוריות־עממיות – מסכמים את הקף הפעילות של הרב עובדיה יוסף, מבפנים כלפי חוץ.