02-623-6223אמציה 4 ירושלים
דף הבית / הרב בני לאו / ספרים / עושים סדר במשפחה

עושים סדר במשפחה

"פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת"

(אמיר גלבוע)

ליל הסדר הוא מסיבת יום ההולדת של העם היהודי.

במגילת העצמאות אנו קוראים ש״בארץ ישראל קם העם היהודי". זה לא לגמרי נכון. בארץ ישראל קיבל אבינו הקדמון, אברהם, הבטחה אלוהית שלזרעו תהיה הארץ הזאת. רק בארץ מצרים, בזמן שאבותינו היו עבדים לפרעה ולעמו, הפכנו להיות לעם. הלילה הזה של יציאת מצרים הוא ליל יום ההולדת שלנו. הלילה הזה הפכנו להיות מ״עבדים״ ל״עם״. המיוחד במסיבת יום ההולדת הזו הוא שיש לה תוכנית מסודרת וקבועה מראש ־ יש כללים מאוד ברורים מה עושים, לכל מעשה יש הסבר משלו: קערת הסדר מכילה את סמלי החג, הישיבה בהסיבה ממחישה את חירותנו, וכן הלאה. יש כללים מאוד ברורים מה אוכלים, לכל מאכל יש הסבר משלו: המצה מעוררת את זיכרון היציאה המבוהלת ממצרים, המרור מזכיר את השעבוד וכן הלאה. המטרה של כל מסיבת יום ההולדת הזאת היא לעורר את הזיכרון ולעודד את המבוגרים לספר לדור הבא את מה שאירע שם, בימים הרחוקים ההם כשנולדנו להיות לעם.

ליל הסדר מחולק בצורה מאוד מסודרת ל״ארבע כוסות" של יין שיוצרות מסגרת לכל הערב. שתי כוסות רגילות לכל אירוע חגיגי ושתי כוסות מיוחדות רק לליל הסדר:

עושים סדר במשפחה | הרב בני לאו

עושים סדר במשפחה | הרב בני לאו

  • הכוס הראשונה היא כוס הקידוש. כמו בכל שבת וחג, גם את ליל הסדר פותחים בקידוש על יין.
  • הכוס השנייה מבשרת את התחלת סיפור ה״הגדה״ (לפני"מה נשתנה" מוזגים את הכוס אבל שותים אותה רק בסוף קריאת החלק המרכזי של ההגדה, לפני תחילת הארוחה עצמה).
  • הכוס השלישית היא כוס ברכת המזון ־ גם זה מנהג רגיל בסעודות חגיגיות גדולות.
  • הכוס הרביעית היא הכוס שפותחת את החלק האחרון של ליל הסדר שנקרא"הלל׳/ ובו שרים ושרים עד סוף הלילה.

לכל אורך החגיגה מצורפת ה״הגדה״. זהו הספר שתפקידו להסביר את כל מה שעושים לאורך כל הערב. בנוסף להסברים על הפעולות השונות שיש לעשות, מספרת ה״הגדה״ את סיפורו של חג הפסח: מתחילים בסיפור העבדות ומסיימים בשחרור לחירות, הכל מלווה בקטעי שירה ובפסוקים מן התורה שמודים לקדוש ברוך הוא שלא שכח את עמו בעומק השעבוד והוציאנו ממצרים.

אחד הדברים החשובים ביותר בליל הסדר הוא שיתוף של כל בני המשפחה בסעודה ובסיפור. זה אתגר קשה. מה שמעניין את המבוגרים לא כל כך מעניין צעירים וילדים ולהפך. ה״הגדה״ מחפשת דרך לשלב את כולם סביב השולחן. יש קטעים שמיוחדים לילדים הקטנים(לדוגמה"מה נשתנה"), יש קטעים שמיוחדים לבני נוער(לדוגמה "כנגד ארבעה בנים דברה תורה") יש קטעים שמיועדים למיטיבי לכת(כמו המדרש הארוך שבאמצע ההגדה שבו חכמים הרחיבו את פסוקי התורה של סיפור יציאת מצרים) אך בכל שלב יש הרבה קטעי שירה שבהם משתתפים כל בני המשפחה ביחד.

ליל הסדר דומה במרכיביו בכל העדות ובכל זאת לכל משפחה ולכל עדה יש את הטעם המאפיין ואת המנגינה המיוחדת. אינה דומה החרוסת האשכנזית לזו הטריפוליטאית, אינה דומה המצה הרגילה למצה התימנית, אינו דומה המרור הבגדדי למרור המרוקאי. גם המנגינות שונות מעדה לעדה וכך כל משפחה שומרת על האפיון המיוחד שלה אך בלי לשנות את הבסיס המשותף של מנהגי הסעודה ונוסח ההגדה. הלילה הזה הוא לילה משפחתי. החובה מוטלת על ההורים לספר את הסיפור המשפחתי הרחוק כדי לחבר את הדור הצעיר אל הזיכרון העמוק והעתיק של העם היהודי. בלילה הזה חיובים לדבר. הילדים צריכים לשאול ולא משתיקים אף אחד. בית שמותר לשאול בו שאלות – יגדל אנשים "בני חורין" שמסוגלים לקבל אחריות. יש מי שאמר שזהו הפשר של המילה "פסח" – "פה סח" ־ הפה עובד בלילה הזה ומבקש לייצר שרשרת ארוכה המספרת את אותו סיפור: "דור לדור יביע אומר".

יש משהו קסום במחשבה שבאותו ערב יושבים יהודים בכל רחבי העולם, בסגנונות שונים ובהרכבים שונים, ומספרים את אותו סיפור באותה תבנית של חגיגה. התחושה העמוקה של"ליל הסדר" היא של שותפות לשבט עתיק ומיוחד שמחזיק מעמד בכל גלגולי ההיסטוריה ושומר על הסיפור האינטימי שלו אלפי שנים.