02-623-6223אמציה 4 ירושלים
דף הבית / אתגרי השעה / אתגרי השעה - זוגיות ומשפחה / יחס פוסקים להזרעה מגוי ולחד הוריות

יחס פוסקים להזרעה מגוי ולחד הוריות

אתגרי השעה - זוגיות ומשפחה

באמצע חודש סיון תשע (סוף מאי 10) פרצה מחאה כנגד הרב שלמה אבינר על שהעז להתיר לזוג נשוי עם ילדים לקבל תרומת זרע של גוי לצורך הגדלת המשפחה. את המאבק הוביל איש חברון, הרב עידו אלבה, שטנו של הרב אבינר. לצידו של אלבה עומדים הרב יעקב יוסף (בנו של הרב עובדיה) והרב דב ליאור, רבה של קרית ארבע. הקשבה לשפת המאבק מגלה את מה שבדרך כלל אנו יודעים בתחושת הלב, אלא שהפעם מקבלים ההרגשות אישוש וחיזוק. יש עולם שלם של לומדי תורה הטוענים בתוקף שמחלוקות בהלכה מתנהלות על ידי תלמידי חכמים המנוטרלים מהשפעות חיצוניות ומהשקפת עולם שממנה בא הפוסק. הסוגיה שלפנינו מרתקת בשרטוט הדעות שיש בה, בין עמדת הקצה הפוסלת כל תרומת זרע לבין עמדת הקצה השני המתיר תרומת זרע גם לאשה רווקה המבקשת לממש את רחמה ולזכות לפרי בטן. בין שתי עמדות קצה אלה נמצאים כל פוסקי ההלכה.

הויכוח כולו נכנס לעולמה של הפסיקה לפני כחמישים שנה. בראשית שנות השישים של המאה העשרים התגושש העיתון החרדי "המאור" (בעריכתו של הרב מאיר אמסעל) נגד הרב משה פיינשטיין שהעז להתיר את תרומת הזרע של גוי לצורך הפריית אשה שלא זכתה לזרע של קיימא מבעלה. הרב פיינשטיין לא היה החלוץ בהיתר זה. קדם לו הרב ש"ז אוירבך שהתיר את הדבר כבר בשנות החמישים, וקבע שבהזרעה מלאכותית מזרע של נכרי "ליכא עבירה כלל". אמנם הוא נחרד מהרעיון של הטמעת זרע גוי במשפחות ישראל אך מבין שמול ההתנגדות הנפשית עומדת שאלת קיומית לאנשים חסוכי הילדים : "ואין ספק כי טבע האב צפון בבן… אך היות ובשביל רוב הנשים הבאות לשאול על כך… הרי זו ממש שאלת חיים" (מתוך כתב העת נועם, תשי"ח).

עמדתו של הרב אוירבך לא עוררה את זעמו של העיתון החרדי, אולי בגלל מיקומו הגיאוגרפי המרוחק. המאבקים נגד הרב פיינשטיין היו בוטים ומשולחי רסן. כינו אותו בכינויי גנאי כמי שפורץ את גדר ישראל ומרבה זנות כמו בימי המבול. הלחץ החרדי פעל את פעולתו והרב פיינשטיין נאלץ לכתוב מעין "כתב כניעה" שבו הוא אומר ש"אין להורות היתר בנידון זה מתוך ספרי". הוא המשיך בקו זה ופרסם בתשובות מאוחרות יותר שעמדתו להלכה לא השתנתה: "הנה ממה שכתבתי בתשובותי… כולם אמת וברור לדינא, לא שייך להתחרט מהם וליכא שום חששות בזריקת זרע של נכרים, אבל למעשה לא הוריתי לעשות כן מטעם שלענין קיום מצות פרו ורבו לבעלה אין זה כלום,… ושייך שיצא מזה קנאה גדולה לבעלה ולכן אין זה עצה טובה".

האדמו"ר מבאבוב, הרב שלמה הלברטם, פרסם "קונטרס להצלת קדושת ויחוס ישראל" (פורסם ב"המאור" תשכ"ה) ובו הוא קובע:

רק הולד שיש לו אב כשר בישראל הוא קדוש ומיוחס, ורק בן כזה יורש את כל כוחות וסגולות האב הישראלי… ובאם זרע האב הוא של עכו"ם הרי מוחו של הבן וכל מהלך מחשבותיו ונטיותיו הם של עכו"ם… ושלכך התקינו לומר שלא עשני גוי.

גם פוסקים אחרים, באירופה ובישראל, המשיכו את הקו הזה, המגדף כל רעיון של הכנסת זרע נכרי לכרם ישראל. כך לדוגמה התבטא הרב יעקב ברייש, מרבני הקהילה החרדית בציריך, באמצע שנות השישים (שו"ת חלקת יעקב סימן כד):

כמובן שמצד דתנו האיסור ברור ומבורר שלא לעשות דברים כעורים ומעוכרים כאלו הדומים למעשי ארץ כנען ותועבותיהם.

כך גם התבטא הרב אליעזר וולדנברג, בעת שהיה רב בית החולים שערי צדק (ציץ אליעזר חלק ט סימן נא):

ומה נאמר כבר מבחינה זאת כשהמדובר בלקחת שכבת זרע של עכו"ם… הרי כל הדיבורים מיותרים לתאר הכיעור והזוהמא שבדבר וכן החורבן… שיביאו יצורים כאלה בקרב בית ישראל… ומה נורא הרעיון… להתיר התבוללות עם גויי הארצות דרך חדירת שכבת זרע שלהם אל רחם ישראלית…

כמאסף לכל המחנות אפשר לשמוע את דעת העורך האנונימי של האנציקלופדיה התלמודית, ערך "השחתת זרע", כרך י"א עמ' קל"ב:

כי איך זה יהיה דמות פרצופו של עם ישראל, אם ח"ו יכניסו בקרבו לאלפים ולדות מזוהמות מזרע עכו"ם ר"ל.

הטענה הרוחנית והלאומית מתפרצת בכל מקורות הפסיקה. כך, למשל, מצאתי גם בעמדתו של ראש ועד ההלכה של התנועה המסורתית, הרב דוד גולינקין, בתשובה שכתב בעניין הזרעה מלאכותית:

קשה לחשוב על אבסורד יותר גדול מזה! האם חזרנו ארצה כדי ללדת ילדים שאביהם אינו יהודי?!

בתגובתו של הרב פיינשטיין לתוקפיו הוא עומד על כך שהפסיקה צריכה להיות חפה משיקולים זרים:

והערעור של כתר"ה על זה בא מהשקפות שבאים מידיעת דעות חיצוניות שמבלי משים משפיעים אף על גדולים בחכמה להבין מצות השם יתברך בתורה הקדושה לפי אותן הדעות הנכזבות, אשר מזה מתהפכים ח"ו האסור למותר והמותר לאסור, וכמגלה פנים בתורה שלא כהלכה הוא, שיש בזה קפידא גדולה אף בדברים שהוא להחמיר, כידוע מהדברים שהצדוקים מחמירים… ואני ברוך השם שאיני לא מהם ולא מהמונם… הנה עצם הדין הוא דבר ברור ופשוט שאיסורי עריות הם במעשה הביאה ואינו משום הזרע שיולדו מזה.

אולי גם זה יעניין אותך: