02-623-6223אמציה 4 ירושלים

לך ירושלים

טורו של יום
סופי פפר - שיעור לילדים בבית כנסת הרמב
אנשיל פפר

מאת:  סופי ואנשל פפר

ב

שבוע הבא יחתום יום ירושלים את סדרת מועדי הזכרון הלאומיים שהחלה בפסח. השנה באה לידינו הזדמנות לציין אירוע היסטורי בתולדות העיר – השנה נוכל כולנו לברך את עירנו ואת תושביה בברכת ״…ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה".

ברכה זו על שום מה? על שום השופט (מתל-אביב) שמיצה את הדין עם "שרייך סוררים וחברי גנבים", ופעל להשיב את כבודה של ירושלים ותושביה כבראשונה.

וכפי שבליל הסדר שרנו ״מה נשתנה…״ והגדנו לילדינו "ארמי אובד אבי…ויוציאנו ה׳ ממצרים״;

וכפי שבליל העצמאות שרנו את ״התקווה״ והשמענו לילדינו את "בארץ ישראל קם העם היהודי…״ ״ויביאנו אל המקום הזה…״;

כך גם ביום שלישי בערב, לצד "ירושלים של זהב", נוכל לקרוא עם ילדינו את פרקי ישעיהו, את תקציר הכרעת הדין במשפט הולילנד, ולהמשיך בפרשת ביכורים עד ״בערתי הקדש מן הבית וגם נתתיו ללוי ולגר וליתום ולאלמנה…״.

ולפי דעתם של הילדים, עלינו ללמדם.

אם ישאל הילד – מה עניין משפט הולילנד ליום חגה של עיר הקודש?

נעיין יחד בנביאים, ונראה כי אין למצוא בתנ"ך רעיון המזוהה עם ציון וירושלים יותר מאשר המשפט, הצדק, והמלחמה בשחיתות השלטונית.

עוד נוכל להסביר לילדינו כי אם בגלות בכל דור ודור היה על אבותינו לעמוד על המשמר מפני אחרים שקמו עלינו לכלותינו – הרי במדינת ישראל הריבונית, עלינו לעמוד על נפשנו דווקא מפני אנשים מתוכנו הקמים עלינו להשחיתנו.

ואם ישאל עוד הילד – מה עניין השחיתות השלטונית לחיינו הפרטיים?

נוכל לקרוא איתו את הכרעת הדין במשפט הולילנד, ולהראות כיצד הדבר נוגע אליי, אלייך, ואל כל המשפחה והקהילה ברבדים המשמעותיים ביותר של חיינו.

נזכיר גם כי חטא השחיתות רובץ לפתחו של כל אחד מאיתנו – אף מנהיג המלחמה בשחיתות הפך למנהיג המושחתים; וגם יזם ציוני פילנתרופ שרצה רק בטובת העיר, כרת ברית עם המשחיתים.

ואם ישאל הילד- בסדר, הבנתי אבל מה אני יכול לעשות בעניין? אני בסך הכל אזרח פשוט? – אמור לו כהלכות השחיתות:

לשחיתות פנים רבות, וכפי שהעבודה-הזרה איננה מציגה את עצמה ואומרת "נעים מאוד, אני עבודה זרה"; כך גם השחיתות איננה מכריזה על עצמה.

לפיכך, כפי שחז״ל לימדונו לעשות סייג לעבודה-זרה, לאסור אותה ואת משמשיה עולמית, וכמו החמץ היא איננה בטלה לעולם – כך עלינו ללמוד ולהכשיר את עצמנו לדעת לזהות אבק שחיתות מבעוד מועד, ולהקפיד בהלכותיה קלה כבחמורה.

רגע לפני שנשכיב את הילד לישון – נשאל מה היית עושה לו היית נקלע לאותה דילמה שעמדה בפני נאשמי הולילנד לפני עשרים שנה. ולא, לא נשאל על הדילמה של מקבל השוחד אלא דווקא של נותן השוחד – לו היית יודע שמשאלת לב יכולה להתגשם תיכף ומייד אם רק נעגל כמה פינות – מה אתה ילדי היית עושה?

ואחרי שמשכיבים את הילדים לישון, ואני נשאר עם עצמי, מקננת בי עוד קושיה אחת טורדנית – אולי אני עצמי נהניתי בעבר או אף נהנה היום מ״אבק״ שחיתות? איך אוכל להיות חלק מתהליך התיקון אם כבר טעמתי את טעמה של העבודה הזרה? איך אוכל ללמד את ילדי את אשר אינני מקיים בעצמי?

אז הנה רעיון: הנה אוטוטו מגיעה שנת השמיטה, וזו הזדמנות מצוינת לבער ולהפקיר את פירורי השחיתות וספיחיה.

יום ירושלים שמח

אולי גם זה יעניין אותך: