02-623-6223אמציה 4 ירושלים
דף הבית / מי אנחנו / חזון הקהילה

חזון הקהילה

חזון קהילת בית כנסת הרמב

בית כנסת הרמב"ן – חזון

"על רבנים כנושאי דבר ה' להסביר לעמו ולעולם את דעת היהדות על כל הבעיות של המוסר, של המשפט ושל התיקון הסוציאלי שהדור החדש מתחבט בהם. עליהם להראות כי אין היהדות אוסף של חוקים ומנהגים דתיים לבד, כי אם כוח רוחני מכריע בחיי האנושיות". (הרב יחיאל יעקב וינברג, הקדמה לשו"ת שרידי אש).

קהילת הרמב"ן מייצגת יותר מקהילות רבות אחרות את המתח הפורה שבין מסורת לחידוש. הקהילה הוקמה על ידי קבוצת חברים לפני כארבעה עשורים, ומייסדי בית הכנסת ממשיכים לפקוד אותו ולעצב את אופיו המיוחד. יחד עם זאת, בשנים האחרונות הצטרפו משפחות צעירות רבות לקהילה, והן מוסיפות לו נופך חי ותוסס, אך גם מבקשות שבית הכנסת יתאים את עצמו במידה רבה לצרכים החדשים של בני הדור הצעיר.

קהילת הרמב"ן בהנהגתו של הרב בני לאו

קהילת הרמב"ן בהנהגתו של הרב בני אף הפכה לאבן שואבת עבור תושבי דרום ירושלים בכללם, כך שהנעשה בבית הכנסת משפיע באופן משמעותי על מעגלים רחבים יותר בקרב הציונות הדתית. מעבר לכך, חברי בית הכנסת רואים את עצמם כחלק מקהילה רחבה יותר של תושבי השכונה, ולפיכך יש לבית הכנסת פוטנציאל רב להוות חולית קישור בין האוכלוסיות הדתית והחילונית בשכונה בפרט ובירושלים בכלל.

לאחרונה חוזרת ועולה שאלת מעמד האישה כשאלה בוערת בתוך בית הכנסת. אוכלוסיית הקהילה מורכבת ממשפחות בהן הנשים פעילות מאוד ומגיעות למעמד בכיר בתחומי עיסוקן, והפער בין חייהן האישיים והמקצועיים לבין בית הכנסת הולך ונעשה בולט יותר. ההכרה בכך שקהילת הרמב"ן מורכבת מנשים וגברים כאחד מחייבת את ייצוגן של שתי האוכלוסיות בהנהגת הקהילה.

הרב בני לאו - רב קהילת רמב

קהילת הרמב"ן בהנהגתו של הרב בני אף הפכה לאבן שואבת עבור תושבי דרום ירושלים בכללם, כך שהנעשה בבית הכנסת משפיע באופן משמעותי על מעגלים רחבים יותר בקרב הציונות הדתית.

צירופה של אישה להנהגת הקהילה תשקף את חשיבותן של הנשים בכל תחומי פעילותה של הקהילה, ואף תוביל בהכרח לכך שנשים ירגישו שיש להן מקום משמעותי יותר בקהילה, והן בתורן ירצו לתרום לה. מנהיגת קהילה שתעסוק בלימוד, הוראה, פסיקת הלכה ומתן דרשות בבית הכנסת תהווה מודל עבור בנות ונשות הקהילה שאף הן יכולות להיות שותפות ללימוד תורני והלכתי, וכי יש להן אפשרות לתרום ולהשפיע על תחומים אלו בקהילה. כמו כן, תוכל מנהיגת הקהילה לשים לב לצרכי הנשים שהרב איננו מודע אליהן, לדאוג לכך שתהיה התייחסות משמעותית לנשים החוגגות אירוע משמח או מצער, ולהוות 'כתובת' שניתן לפנות אליה בעזרת הנשים.

גם כלפי חוץ שיתופה של אישה בהנהגת הקהילה תשקף את רצונה של קהילת הרמב"ן להתחבר למעגלים רחבים יותר של החברה הישראלית, בהם שוויון ההזדמנויות הוא ערך מרכזי, ועבורן מעמד האישה בקהילה הדתית הינו גורם מנכר ממדרגה ראשונה. הנכונות של קהילת הרמב"ן להתקדם באפיק זה תמחיש טוב יותר מאלף מלים את נכונותה לחפש נתיב ראוי להתחדשות הקהילה היהודית במדינת ישראל מתוך דבקות במסורת ישראל סבא.

מעבר לתרומה המהותית של צירופה של אישה לצוות ההנהגה של הקהילה, שתוכל לעסוק בהוראה, פסיקה, לימוד וייעוץ, אשת צוות נוספת תוכל לעסוק בפיתוח תחומים רבים שאין להם מענה בקהילה היום. כיוון שקהילת הרמב"ן מתברכת בחברים חכמים, נבונים ומוכשרים, חלק מהפעילויות המוצעות להלן יכולות להתבצע על ידי חברי הקהילה, ודרושה רק יד מכוונת שתתניע את התהליך.

עמודי התווך של הקהילה

דרישת אלקים:

אחד התחומים שאינם מפותחים בבית הכנסת הוא מתן מקום לחיפוש משמעות רוחנית בחיים הדתיים המתנהלים בתוך עולם חילוני.

  • ליכוד קבוצה קטנה (או מספר קבוצות) שתעסוק בלימוד הממוקד בשיפור המידות (מוסר).
  • שיעור בעיון תפילה. ניתן לערוך שיעור כזה בשתי רמות – אחת שתפנה לעולים הרבים שבקהילה ותעסוק בהבנה בסיסית של משמעות החלקים השונים של התפילה ואחת שתפנה למרבית הקהילה ותספק סקירה היסטורית משולבת בעיון במשמעות התפילות השונות.

טקסים ושירותי דת:

  • השתתפות ועיצוב טקסים שונים, כגון ברית, שמחת בת, בר/בת מצוה, אבלות ועוד.
  • השתתפות וסיוע בהעצמת נשים להשתתפות בטקסים בקהילה, כגון קריאת מגילה ושמחת תורה.

העצמת קשרי הקהילה:

  • לימוד בקבוצות קטנות סביב נושאים רגישים כגון עקרות, התמודדות עם אבדן, התמודדות עם מחלות ועוד. בין היתר מנהיגת הקהילה תוכל לתת מענה לנושאים אינטימיים המיוחדים לנשים.
  • התחלת תהליך של הכשרת מתנדבים מהקהילה לליווי בני הקהילה בתהליך מחלה או אבלות.
  • הובלת מהלך ליצירת ועדות שונות בבית הכנסת שיניעו תהליכים שונים בתחומים כגון לימוד, חסד, נוער, קשישים וכדו'. בכך תיתן הקהילה מענה לצרכים שלה עצמה, ותגדל המעורבות של אנשים רבים יותר בקהילה.
  • חיזוק קשרים בתוך הקהילה על ידי פעילויות שונות, חברתיות ודתיות.

הדור הצעיר:

  • בית מדרש להורים וילדים.
  • חידוש בנק המשניות וחוגים תורניים.
  • פעילות בר/בת מצוה בקהילה.
  • פיתוח משאבים עבור הורים בנושא הנחלת ערכים יהודיים ודתיים לילדים החיים בתוך התרבות הליברלית.

הקהילה שמעבר לקהילה:

  • ערבי תרבות לקהילה מעבר לבית הכנסת. לדוגמא, ניתן לערוך סדרה ערבי קולנוע סביב נושא מסוים, כגון אמונה בעולם מחולן, היחס לקניין ורכוש, אמונות ודעות, וכדומה.
  • פיתוח שותפויות עם קהילות חילוניות ופלורליסטיות בעיר באמצעות לימוד, שיח ופעילויות משותפות.
  • חיזוק השותפות עם ארגוני חסד באזור הקהילה.
  • "בנק התרומות": גיוס כספים לקהילה כנגד כל שעת התנדבות של חבר/ת הקהילה. פרוייקט מסוג זה מלכד את הקהילה סביב תיקון עולם.
  • דיון ולימוד בשאלות בוערות שעל סדר היום בענייני דת ומדינה בישראל.