02-623-6223אמציה 4 ירושלים
דף הבית / מעגלים / ל"ג בעומר

ל"ג בעומר

מקור מנהג המדורות בל

מקור מנהג המדורות בל"ג בעומר

אחד המנהגים המקובלים ביותר בישראל, על כל חלקי הציבור, הוא מנהג הדלקת המדורות בל"ג בעומר. בשורות הבאות אנסה לשרטט את גלגולו של המנהג במהלך הדורות.

  1. במקורות הקדומים (תלמודים וספרות ימי הביניים) אין שום איזכור למדורות ל"ג בעומר. יום זה נתייחד כיום שבו פסקו תלמידי ר' עקיבא מלמות במגפה. לציון זה נקבע שאין בו אבילות הנהוגה בימי העומר. לפי מנהגי הספרדים, מלמחרת יום זה ואילך, כבר נפסקה המגיפה וממילא מסתיימים מנהגי האבילות. לפי המסורת האשכנזית, היה יום זה יום של הפסקה מהמגיפה ולכן יום זה מותר בחתונות, תספורת וכדו', אך למחרת "חוזרים לשגרת" אבילות של ספירת העומר. אף אחד לא דיבר על חגיגות מיוחדות, ובודאי שלא על מדורות.
  2. בתקופת הזוהר של צפת מסופר על האר"י שהלך עם תלמידיו להתפלל בקברו של רשב"י במירון ביום ל"ג בעומר. יש שאמרו שזהו יום פטירתו, יש שגרסו שזהו היום שבו הוא העביר את סודותיו הכמוסים לתלמידיו. בין כה וכה היתה זו המסורת הקבלית שעיצבה יום זה כ"יום הילולה של רשב"י". עדיין לא נאמר דבר על מדורות. 
  3. במאה הי"ח מסופר על ר' חיים בן עטר, בעל "אור החיים" שבעלייתו למירון, בשעת ההילולה " היה שמח שמחה גדולה ושרף כמה בגדים יקרים שלו, לכבוד רשב"י זיע"א" (קונטרס "כבוד מלכים לר' שמואל הלר, תרע"ד). מכאן ואילך אנו שומעים על הרבה מסורות של עליה גדולה והמונית לקברו של רשב"י בליל ל"ג בעומר, ועל מדורה שמתודלקת בבגדים שההמון תורם לעליית רשב"י. על מנהג זה של מדורת ל"ג בעומר במירון, והשלכת הבגדים למדורה, רבו הויכוחים בין הפוסקים למקובלים (ארחיב על זה בע"ה בשיעור בצהרים). 
  4. במהלך המאה הי"ט מתארים מטיילים רבים את ל"ג בעומר כיום של טיולים בארץ, עליה לגליל, למירון וסביבותיה וכן הדלקת מדורות לכבוד רשב"י. רק בראשית הציונות התחברה למסורת זו, מסורת נוספת המקשרת את המדורות לאותם אבוקות שסימנו את קידוש החודש ברחבי הארץ בימי מרד בר כוכבא. כל החיבור של יום ל"ג בעומר לבר כוכבא, ושילובו עם הלולת רשב"י מרתק: רשב"י ידוע כמי שהתנגד לשלטון הרומי (עד שנאלץ לברוח למערה), וכן ידוע שהיה מתלמידי ר' עקיבא שתמך במרד. המסורת על מות תלמידי ר' עקיבא במגיפה, נתפרשה כמות חיילים בקרבות המרד, רשב"י במערה סימל את הפסקת המוות ואת הגבורה שבשמירה על אבוקת העצמאות. מכאן הדרך קצרה למקד את כל תשומת הלב התרבותית ביום זה אל בר כוכבא, מרד וגבורה יהודית. המדורות היו סמל לחיי שדה של לוחמים והקומזיץ – לסימלו של הפלמ"ח. כך עוצב ל"ג בעומר בזכרון הישראלי- ציוני, במשך שנותיה הראשונות של הציונות והמדינה. 
  5. עם פרוץ תקופת ה"פוסט", הפך נושא הגבורה היהודית להיות מיושן ולא אהוד, ואז התעורר הזכרון הישן של מדורת המקובלים במירון. המונים מחפשים דרך, מתוך תהיה ובלבול, לעולמות הגנוזים של הקבלה. צעירים המשוטטים בדעתם בין הרי ההימאליה ורחובות בומביי מתגלגלים גם אל מערות הגליל ולקברו של רשב"י. הקבלה, שהיתה תורת סוד של יחידים, הפכה להיות סם משכר של המונים. אוירת הקרנבל שמאפיינת את ההלולה במירון חורגת מעבר לכל גבול, אך המדורות המשפחתיות – חברתיות שומרות על ייחודן ומעל לכל התפתחות הסטורית הן כבר חלק בלתי נפרד מלוח השנה שלנו.

הרב בני