02-623-6223אמציה 4 ירושלים
דף הבית / מעגלים / סליחות

סליחות

תפילת הסליחות - בתי כנסת הרמב

בקהילת בית כנסת הרמב"ן מתפללים את הסליחות בנוסח שהוצע על ידי הקיבוץ הדתי, המשלב מסורת פיוטי מזרח עם פיוטי אשכנז.
סידור הסליחות מקוצר ומכיל את עיקר הסליחות (י"ג מידות) ובכל יום פיוט ומזמור.

הסבר למעבר מנוסח הסליחות הרגיל לנוסח המיוחד:

כניסה לסליחות מעוררות בבת אחת את מפלס הכוונה והתקווה. זהו המעשה האקטיבי הראשון לקראת העוצמה של הימים הנוראים. פעמים רבות אני נפגש בעצמי בפער שבין ההתרגשות שלקראת הסליחות והאווירה המנומנמת המלווה את הסליחות של הימים הבאים. השנה אנו, בני אשכנז, כמעט ולא ניתקל בזה בגלל מיעוט הימים שלפני ראש השנה. יש תחושה שהתוכן של הסליחות האשכנזיות מרומם את הפייטנים למחוזות היצירה הספרותית אך משאיר את המתפלל שמבקש להתקרב בליבו לאלקיו הרחק מאחור, בלב מלא השתוקקות ולפעמים גם אכזבה. לפני למעלה מעשרים שנה קמה קבוצת אנשים מהקיבוץ הדתי וביקשו לעשות מעשה. הם ערכו מחדש את סדור הסליחות, שילבו לתוכו סליחות של פייטנים ספרדים, הנוגעים בנימי הנפש של האדם וקיצרו את אורכם. סידור הסליחות הזה עורר ויכוח גדול בקרב הציבור הדתי – האם רשאים אנו לברוא סידור סליחות שלא היה לפני קדמונינו? האם אין אנו יכולים להתנהל בשגרת תפילה קדמונית בלי לחפש כל הזמן רק חידושים ורפורמות. ואחרון חביב – האם כל כך כבד עלינו המשא שחייבים אנו לקצר את התפילה?

לא אכנס בדקות אלו לכל השאלה הזו. אומר רק שאני מאמין בכנות של התפילה. האומץ לדבר ביושר עם ה' מחייב גם לשאול שאלות נוקבות ביחס למסגרות בהן אנו פועלים. הגמרא אמרה זאת ביחס לנביאים שהעזו לעצב ולחדש את התפילה של משה. לשאלת הגמרא איך יכולים לגעת בעוצמת התפילה הנבואית של משה, עונה הגמרא בפשטות (ירושלמי מגילה פרק ג ה"ז)

ובשר ודם יש בו כח ליתן קצבה בדברים הללו א"ר יצחק בר לעזר יודעין הן הנביאים שאלוהן אמיתי ואינן מחניפין לו.

אנחנו לא נביאים ולא בני נביאים ואין אנו יכולים לתאר את הקב"ה במידות השונות ממידות שמדד לו משה. אבל אנחנו יכולים למדוד את עצמנו ביושר ובכנות, לדבר מתוך חווית החיים הדתית שלנו ולנצל את זמן הרחמים והסליחות להתעלות והתקרבות.

עם הפנים לעתיד – נוסח משולב

לאחר כמה שנים של שימוש במחזור הקיבוץ הדתי, שהוא אשכנזי המשלב פיוטי מזרח עולה הרצון לחבר ולשלב נוסח בין עדתי. השילוב לא פשוט. הדגשים והמנגינות שונים באופן מהותי. אצל הספרדים אלה סליחות של שמחה, של חזרה הביתה, של תיקון והתקרבות מחודשת, בעוד שהנוסח האשכנזי הוא יותר נוגה, ויש בו עומק, כבדות והכאה על חטא. בנוסח המשולב של הסליחות קיים איזון בין המקורות, ויש בו אמירה משמעותית של חזרה הביתה לארץ ישראל, ויצירה המשלבת בין הגלויות. לאחרונה הוציאה ישיבת הקבה"ד במעלה גלבוע את הגרסה השלישית והמעודכנת של סידור הסליחות, והיא מציעה לישובים המעוניינים לרכוש אותו, ללמוד אותו בעזרת אחד מרבני הישיבה או בוגריה, ולקובעו כנוסח הקבוע בישוב. נצטרך לדון על הרעיון במסגרת התחדשות החיים הדתיים בקהילת בית כנסת הרמב"ן.