02-623-6223אמציה 4 ירושלים
דף הבית / אתגרי השעה / אתגרי השעה - נשים בחברה הדתית / מקומה של אם התינוק בברית מילה

מקומה של אם התינוק בברית מילה

אתגרי השעה - נשים בחברה הדתית

לכבוד הכנסת בננו אלדר נ"י בבריתו של אברהם אבינו

בימים שנולד בננו הבכור, נאמר לנו שלא נהוג שהאם נוכחת בברית. בבן השני נועה כבר לא ויתרה על ההשתתפות בטכס הברית ועמדה בעזרת נשים, "כמטחוי קשת לראות מה יעשה לילד" (להבדיל!).

עברו כמה שנים וסוגיית מקום האשה בבית הכנסת מעסיקה יותר ויותר. בשורות הבאות אתאר בקיצור את התהליך ההלכתי- הסטורי שעבר על מקומה של האשה בטכס ברית המילה (על פי מאמרו של מו"ר פרופ' ד' שפרבר, מנהגי ישראל, חלק א פרק ד).

  1. הרמ"א כתב בהלכות מילה (שולחן ערוך יורה דעה סימן רס"ה) ש"אין לאשה להיות סנדק לתינוק במקום שאפשר באיש משום דהוי פריצות, ומכל מקום היא עוזרת לבעלה ומביאה את התינוק עד בית הכנסת…" המקור לדין זה הוא בדברי המהר"ם מרוטנבורג ש"לאו אורח ארעא להיכנס אשה מקושטת בין אנשים ובפני שכינה…ומי שיש בידו למחות ימחה".
  2. ישנן הרבה עדויות להימצאותה של האם בתוך בית הכנסת, לפני ימי המהר"ם ואף אחריו. אחת ההוכחות המעניינות קשורה לשאלה מי שותה את כוס הברכה של הברית. בשולחן ערוך (רס"ה, א) כתוב: ונוהגין שכשמגיע לבדמיך חיי, נותן מהיין באצבעו ופי התינוק". לא ברור מדברי השולחן ערוך מי שותה את עיקר היין. הפוסקים נחלקו אם המברך שותה את עיקר הכוס או שנותנים לנערים קטנים לשתות את היין.
  3. המחלוקת הזו באה בגלל שעל פי התלמוד אין כלל ברכת יין בברית מילה. כמו כן לא מוזכרת ברכה זו בפוסקי ספרד הראשונים (רי"ף ורמב"ם) אולם הגאונים תקנו ברכות בברית, בדומה לשבע ברכות שבחתונה. על פי זה צריך לברר מה עשו עם היין הגאונים שייסדו מנהג זה.
  4. על פי דברי הגאונים מתברר שהיו משגרים את כוס היין לאם התינוק. בספר "חמדה גנוזה" (אוסף תשובות של הגאונים) מבאר את הטעם לשיגור זה: "למה אמו? מפני שנאמרה עליו שירה וביקשו הציבור רחמים על התינוק ועל אמו". פרופ' שפרבר מראה שמקורו של המנהג הוא בארץ ישראל, שהיו נותנים מיין הברכה לתינוק ולאם, שעליהם אמרו את הברכה.
  5. כדי שיהיה ניתן לברך על היין, היתה צריכה האם להיות נוכחת במקום שבו שומעים את הברכה, שאם לא כן תהיה זו ברכה לבטלה. ר' יוסף קארו אומר זאת במפורש, כשהוא דן על שתיית היין בימי הצום, שבהם רק האם אינה צמה (בית יוסף אורח חיים סימן תקנט): "בשבעה עשר בתמוז ובשלישי בתשרי ובעשרה בטבת שהיולדת יכולה לשתות מברכין על הכוס ותשתה ממנו היולדת והוא שתשמע הברכה ולא תפסיק בדברים בין שמיעת הברכה לשתיית הכוס". מסתבר שעד ימי המהר"ם היתה האם בבית הכנסת בזמן הברית, ובעקבות פסיקתו ופסיקות הבאים אחריו נתבטל המנהג להשקות את האם ביין הברכה ואז חיפשו למי לתת את היין.
  6. במסגרת "החזרת עטרה ליושנה", ובהתאם לארחות חיינו וסדרי בית הכנסת אצלנו, ניתן לחדש את המנהג ולהגיש את כוס הברכה לאם. במיוחד במבנה כמו שלנו, בו עזרת הנשים מקבילה לעזרת הגברים, יכולה האם לעמוד עם כל הנשים, לשמוע את הברכה על היין ולזכות לברכת הגפן לרפואה ולשמחה.

הרב בני

אולי גם זה יעניין אותך: