02-623-6223אמציה 4 ירושלים

נשים במצוות ארבעת המינים

בנות ישראל המחזרות אחר נטילת לולב

ד

מאת:  ד"ר איילת ליבזון

מלמדת במת"ן וחוקרת בפרוייקט 'יהדות וזכויות אדם' במכון הישראלי לדמוקרטיה.

ח

ג הסוכות הוא חגיגה של חושים, חג של ריחות ושל צבעים. הישיבה בסוכה החשופה מעוררת מחשבות על קבע וארעיות בעוד הסכך הירוק שמבעדו מנצנצים הכוכבים חופף מעלינו כמדמה את ענני הכבוד. בבית הכנסת ריח האתרוגים נישא באוויר, יחד עם הלחות העולה מערבות והדסים השמורים היטב. לקראת אמירת ההלל מגיע הרגע בו נפתחים הקופסאות והנרתיקים, וצבא של לולבים מתייצב בבית הכנסת. הלולבים המעטרים את התפילה שוזרים את המתפללים בירוק חגיגי, והחלל כולו מתמלא הוד והדר.

בנות ישראל המחזרות אחר נטילת לולב | מאת: ד
אשריהן בנות ישראל כשירות הן שמחזרין אחר המצוות לקבל עליהן לקיימן ומברכות לד' על כך כפי מה שהרשום, ומודים לו בברכת שהחיינו וקיימנו

נשים רבות המשקיפות על המחזה שואלות כיצד יכולות אף הן להשתתף בחגיגה הירוקה והריחנית הזו. כידוע, נטילת לולב היא מצוות עשה שהזמן גרמא. המשנה במסכת קידושין קובעת כי "כל מצות עשה שהזמן גרמה, אנשים חייבים ונשים פטורות" (משנה קידושין א, ז). כבר בגמרא נידונה השאלה האם לנשים אסור לקיים מצוות אלו או שמותר להן לקיים אותן בבחינת רשות, ונתקבלה הדעה שנשים יכולות לקיים מצוות אלו (ראש השנה לג ע"א, עירובין צו ע"ב).

הראשונים נחלקו האם נשים רשאיות אף לברך על מצות עשה שהזמן גרמא, ולהלכה חלקו בכך השולחן ערוך והרמ"א:
השולחן ערוך פסק כי נשים אינן מברכות על מצות עשה שהזמן גרמן משום חשש ברכה לבטלה, בעוד הרמ"א כתב שהנשים נהגו לברך על מצות עשה שהזמן גרמן. לפיכך נשים אשכנזיות נוהגות לברך על מצוות עשה שהזמן גרמן, בעוד נשים ספרדיות רבות נוהגות שלא לברך.

לפני כחמישים שנה אסף הרב אליעזר ולדנברג מקורות רבים המעידים על כך שהיו גם קהילות ספרדיות בהן נהגו נשים לברך על מצוות עשה שהזמן גרמן, ובייחוד על מצוות נטילת לולב (ציץ אליעזר חלק ט, סימן ב). הוא מדגיש שם לגבי כל הנשים הנוהגות לברך כי "יש לחזק בידיהם מנהגם בזה וכפי שקיבלו מתורת אמם, ולתת להם ברצון לברך, ולעודדן על כך". גם ממקורות נוספים ידוע שבקהילות רבות נהגו הנשים בפשטות לקיים חלק ממצוות עשה שהזמן גרמן, ובמקומות רבים נהגו אף לברך על קיום מצות אלו.  בהקשר זה מעניין לשים לב לכך שהגמרא במסכת קידושין שואלת מהו המקור לכך שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, ועונה שהבסיס לכך הוא שנשים פטורות מלימוד תורה, שהרי כתוב: "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם" (דברים י"א, יט) – ולא את בנותיכם. מהפטור מלימוד תורה מקישה הגמרא לפטור נשים ממצוות תפילין, ומשם למדו על כל מצוות עשה שהזמן גרמן (קידושין לד ע"א- לה ע"א).

בדורנו אנחנו עדים למהפכה מבורכת בה נשים רבות נפגשות עם התורה באופן בלתי-אמצעי בלימוד שיש בו התמדה והעמקה כאחד. באותו אופן, אין זה מפתיע כי נשים רבות חפצות אף לקבל על עצמן מצוות עשה נוספות, וביניהן את מצוות נטילת לולב. וכפי שמסיים שם הרב ולדנברג: "אשריהן בנות ישראל כשירות הן שמחזרין אחר המצוות לקבל עליהן לקיימן ומברכות לד' על כך כפי מה שהרשום, ומודים לו בברכת שהחיינו וקיימנו" (שם).

נטילת הלולב ביחידות בסוכה היא מעשה שיש בו אינטימיות של הקפת האדם במצוות, חוויה חושנית הייחודית לחג הסוכות. העתקת החוויה האינטימית לזירת בית הכנסת מעצימה אותה ומחברת אותה לתפילות הציבור של ההלל ושל ההושענות. ככל שהולכים ומתרבים בה הלולבים, כך גם עזרת הנשים הולכת ולובשת חג, מתמלאת בריחות וצבעים חדשים ומיוחדים. במקומות רבים יש לריקוד החיזור המיוחד של נשים אחר המצוות גם טעם וריח ייחודיים של התרגשות והתחדשות.

מעל לכל הצבעים והריחות מהדהדת הקריאה המסיימת את אמירת ההושענות:
"הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם… למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא הא-להים, אין עוד".

קרדיט לתמונה:
"EtrogC" מאת Gilabrand – נוצר על ידי מעלה היצירה. ברישיון CC BY-SA 3.0 דרך ויקישיתוף.

© Lucidwaters | Dreamstime.comSukkot Jewish Holiday Photo

אולי גם זה יעניין אותך: