02-623-6223אמציה 4 ירושלים

פרורים משולחן גבוה

ביקורות ספרים

על "תרומת הגורן" לרב שלמה גורן זצ"ל

חלק ראשון – אורח חיים

הוצאת האידרא רבה ומסורה לעם, ירושלים תשס"ה
מאת: הרב ד"ר בנימין לאו

פעמים רבות אנו עסוקים בשאלות של שימור ומיון דברים שעולים על שולחננו במרוצת הימים. ידועות הגישות השונות בזה: גישת המשמרים, שביתם גדוש בקלסרים ובארגזים, לעומת גישת המחדשים שכל פסח מנוצל לשחרור המדפים ואוורור המגירות.

הספר שלפנינו גורם חלישות דעת לבעלי הגישה השניה. נכדו של הרב גורן, צבי תמרי, אסף מביתו של הרב מכתבים שבהם הרב השיב תשובות לשואלי דברו, מכל קצות העולם. זהו לקט מרתק של מכתבי תשובות לשאלות בכל תחומי ההלכה, אותם סידר העורך על פי חלק אורח חיים של השולחן ערוך (ומבטיח שזהו חלק ראשון בסדרה). אין זה ספר תשובות במובן הרגיל, שבו יושב פוסק ומחבר תשובה הבנויה על אדני כל הספרות שלפניו, בה הוא נושא ונותן ומכריע את דעתו. כאן יש בעיקר אוסף מכתבים, בחלקם קצרים מאד, חלקם מפנים את הקורא למקורות וחלקם מעמידים לפני הקורא משנה רחבה וסדורה. מבחינה זו הקובץ נראה יותר כמו הצצה לתכולת הדואר הנכנס והיוצא של רב מנהיג בישראל, דבר מעניין ומרתק כשלעצמו. תוך כדי "שיטוט" בערימת המכתבים אנו עומדים נפעמים מקלות הכתיבה ומשליטתו של הרב גורן בכל חדרי התורה. לעיתים קרובות הוא נדרש לשאלות שהתשובה אליהן מחייבת רקע מקצועי נקודתי והרב גורן נכנס לעומקו של נושא ומוביל את השואלים לתשובה ברורה והחלטית, תוך נטילת אחריות בלעדית. כך הוא ממציא טכניקה מקצועית לאיסוף ביצים בלול בשבת (סימן סח), כך הוא משרטט מפה חדשה של קו התאריך כי: "הקו הנמצא במפות העולם והמקובל בין האומות הוא קו שרירותי ביותר שנקבע על ידי חוקר אנגלי שגר במקרה בעיירה גריניץ' שבאנגליה" (סימן מה), כך הוא מנחה את רב הכותל, הרב מ"י גץ (זצ"ל) איך לנהל את ברכת הכהנים ההמונית של ימי חול המועד, תוך דיון על משמעות השימוש באמצעי הגברה לענייני מצוה (סימן כב) ועוד.

מתוך מכתביו/ תשובותיו ניתן לקבל תמונה בהירה וחדה של אישיות תורנית ציונית העומדת בתוקף על עמדותיה ומקיימת למהדרין את הציווי הנדרש מדייני ישראל "לא תגורו מפני איש". בכמה מכתבים עולה מבין השורות שהדברים נכתבים לאור בקורות והוצאת לעז על פסקיו בענייני ציבור. בחלק מהמקרים הוא מאשר את דבריו ומחזקם. כמו לענין אמירת הלל ביום העצמאות בברכה ערב ובוקר, פסק שעורר מחלוקות רבות והרב גורן עומד בתוקף על פסיקתו (סימן לג) או הצורך בשינוי תפילת "נחם" וחלק מקינות החורבן, לאור שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים (סימן קכב). בחלק אחר הוא מבקש למחות כנגד קביעת הלכות שכאילו נאמרו משמו, כמו שימוש ברמקול בבית כנסת בשבת בחו"ל (סימן פא). אגב תשובה זו הוא מעיר לרב ששלח אליו את השאלה (שליח חב"ד) שהקהילה שבה היה השואל ובה ראה את השימוש ברמקול בשבת היא קהילה מסובכת בבעיות הלכתיות: "חוסר חינוך דתי לילדים, שוחטים מחללי שבת, מקוה ללא פיקוח..ואני מתפלא שכת"ר נטפל רק לעניין הרמקול"…

כפי שזכור לרבים היה הרב גורן נתון לבקורת חריפה מצד חוגי החרדים בעיקר בנושאים הקשורים לגיור וטיהור ממזרים. בקובץ שלנו יש כמה מכתבים בעניין זה ומהם עולה תמונה מעניינת שבה הרב גורן מקפיד לא להיות עקבי ביחסו לנשואי כהן וגיורת. במכתב אחד (סימן כג, משנת תשנ"א) הוא מתיר להעלות את הכהן שנשא גיורת לתורה ככהן, ואף לבניו שנולדו לו מנישואים אלו הוא מתיר לנהוג ככהנים לגבי עליה לדוכן ולעלייה לתורה. הסיבה לקולא זו היא ש"קיים חשש שיחזרו לסורם אם נבייש אותם ברבים…מצווים אנו לא לדחות אותם". במכתב הבא (סימן כב, תשמ"ב) הוא נשאל שאלה דומה אך פוסק לחומרא ש"יש למנוע את הילדים שלהם מלעלות לדוכן ומלקרוא ראשון בתורה במקום כהן". בסימן הבא (כה) מובא מכתב משנת תשל"ז שבו הוא קובע שגם הכהן עצמו ולא רק בניו מאבד את מעמדו ככהן "ואין לקרוא לו ראשון לתורה ויש לומר לו שלא יעלה לדוכן". מי שיעסוק בעיון בהבנת דרכי הוראתו של הרב גורן יצטרך ליישב בין התשובות הללו, אם על פי המבנה הכרונולוגי שלהם, אם על פי הרקע החברתי שבתשתית השאלות (וכבר העיר על כך העורך, עמ' 67).

בקיאותו ורגישותו המחקרית של הרב גורן הן מן המפורסמות וגם בקובץ הזה ניכר הדבר מאד. אין ספק שהרב גורן קרא הרבה ספרות מחקר והיה חשוף לצפונות עולמה של הבקורת התלמודית, אלא שבכתביו הוא הקפיד ביותר לא להעלות את זכרם של מקורות מחקריים אלה על הכתב, ונימוקיו עימו. כך, לדוגמה, בתשובה על ברכת "הפורס סוכת שלום" (משנת תש"ן) הוא פורס בעצמו את כל הספרות הרבנית לתולדותיה, תוך הערכת היחס בין המסורות השונות (סימן נו). מאמר בנושא זה עצמו פורסם שנתיים קודם בכתב עת מחקרי – תורני של יד הרב ניסים: "אסופות" (כרך ב תשמ"ח), על ידי פרופ' י"מ תא שמע ז"ל בשם: "'הפורס ברכת שלום' – ברכה וגלגוליה."

סוף דבר: זיכנו נכד הרב גורן להיכנס לתוך חדרו של סבו הדגול ולטעום במשהו מהאוצר הבלום של תורתו החובקת עולמות ומחוברת ביתדות לעולמנו הישראלי.

*photo by Chris

פורסם בתאריך:

כ"ז כסליו תשס"ד | 10.12.2004

הוצאה לאור:

עיתון הצופה‬

אולי גם זה יעניין אותך: