02-623-6223אמציה 4 ירושלים
טורו של יום
סופי פפר - שיעור לילדים בבית כנסת הרמב

מאת:  סופי פפר

ה

מילה צדקה עצמה עברה תהפוכה לאורך הדורות. היא מחזיקה בתוכה משמעויות שונות באופן עמוק. 'צדקה', שבלשון חכמים מסמלת מעשה שהוא במהותו בחירה אישית בדרך של חסד, של פעולה "לפנים משורת הדין", מסמלת בשפת המקרא דווקא את הצדק, את הדין עצמו.

צדקה היא הסיבה שהקב"ה בוחר באברהם

"כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו" (בר' יח' יט').

גם ישעיהו מתאר את הצדקה כמילה מקבילה למשפט, וגם אצל בניו של אברהם עשיית צדק היא המתפתח לתיקון עולם בבחינת מידה כנגד מידה – העם יעשה צדק וה' משמים ישקיף ויגלה את צדקתו.

"כֹּה אָמַר ה' שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת" (ישעיה, נו' א').

בשבועות הקרובים נעסוק במסגרת שיעוריו של הרב בני בבית המדרש לצדק חברתי בימי שני בערב, בסוגיות הקשורות למושג הצדקה כקהילה ובאתגרים שהיא מגלגלת לפתחנו כבני אדם, כיהודים, כאזרחי מדינה ריבונית ודמוקרטית. בחרנו בעיתוי הזה – בין פורים לפסח, בין "מתנות לאביונים" לבין מתן מעות ל"קמחא דפסחא" – כדי להתמודד עם סוגיות מרכזיות העולות בתחום זה. זוהי הזדמנות לחשוב על סדרי העדיפויות הערכיים והאידאולוגיים שלנו ועל מידת הקשר והמחויבות שלנו כפרטים וכקהילה עם מצוות הצדקה. בין היתר נעסוק בסוגיית חלוקת האחריות בין הפרט ומערכות המדינה, סוגיה שמעלה שאלון כגון: מהו הקשר הראוי עם גופים ועמותות שהוקמו לעיתים על מנת לפתור בעיות שמדינת רווחה הייתה אמורה להתמודד איתן? האם תמיכה בגופים מסוג זה איננה מחלישה בפועל את המדינה ומאפשרת לה להתנער מאחריות כלפי אזרחיה המוחלשים? האם הסוגיה הזו מתאימה בעיקר למרחב של בית הכנסת או שצדק הוא מדד שרלוונטי בעיקר בהקשר של הפתק שאותו משלשלים בקלפי ביום הבחירות?

עוד: כלפי מי אנחנו מרגישים מחויבות? עבור מי אנו אוספים צדקה? למי הכי נכון וראוי לחלק אותה? האם ועדת הצדקה של בית הכנסת מחויבת בעיקר לחברי קהילה שזקוקים לסיוע? לאנשי דרום ירושלים שאליהם אנו מגיעים בעזרת לשכת הרווחה? האם המושג "עניי עירך קודמים" במדינה הריבונית והדמוקרטית שאנו זוכים לחיות בה צריכה לכלול גם את תושבי ירושלים בני כל הדתות והמגזרים?

עם מה אנו מזדהים יותר: עם מתן ספרי לימוד, תיק חדש, נעלי ספורט וכדורגל בתחילת שנת לימודים כדי לתת לילד שאין לו את כל אלה להתחיל את השנה עם סיכוי לחיוך בשעות הלימודים ולהצלחה, או לארגון התומך במסורבות גט?

האם יש עדיפות למתן צדקה דרך עמותות מקצועיות שהוכחו כיעילות כגון "פעמונים" או למתן לאדם פרטי שפושט את ידו ומעמת אותי עם כאב וקושי?

הדיון בנושאים אלו ובשאלות נוספות יימשך במסגרת שיעוריו של הרב בני בנושא. נשמח אם תעלו מחשבות ושאלות נוספות בנושא דרך אתר הקהילה.

אולי גם זה יעניין אותך: