שלשים ימים לעומר. שלשה ימים לפני מדורות ל"ג בעומר והארץ בוערת. אש זרה. לא מחממת ולא מלטפת. כמו בכל מדורה גם כאן יש מוקד, יש חומר בעירה ויש מי שדואג לתדלק ולהגביה את הלהבות עד לאובדן שליטה. שוחחתי אמש עם כמה חברים מבני העדה האתיופית. כולם, אבל כולם, בכו בתסכול נורא. ההפגנה הזו ברחה להם לידיים זרות.
ממתק לשבת פרשת אמור. פסוק הפתיחה: "אמור... ואמרת" הוליד דרשה תלמודית (המובאת ברש"י): "להזהיר גדולים על הקטנים". הרמב"ם למד את הדרשה הזו להלכה (בהלכות מאכלות אסורים) על חובתו של ההורה להרחיק את ילדיו מעבירה.
25 ימים לעומר. חוזרים מהלוויה של רבנו הרב אליהו גרוסברג. קשה להאמין שמורה בתיכון יטביע חותם עמוק כל כך בלבבות אלפי תלמידים, בתוכם רבנים, מחנכים, שופטים, מפקדי צבא ואנשי בטחון בכירים, והמוני אזרחים טובים מכל קצות הארץ. הרגשנו שהוא אוהב אותנו. ומכיוון שכך - השתדלנו לשמח אותו. ומכיוון שהוא כל כך אהב את הגמרא - אהבנו גם אנחנו את הגמרא. אהבה שגררה אהבה ועוד ועוד.
