ממתק לשבת, מתחילים מבראשית. "והארץ היתה תהו ובהו וחושך על פני תהום, ויאמר אלוהים יהי אור - ויהי אור".
מאיפה בא האור? חיצוני? שרירותי? במה תלוי הרגע הזה של "ויהי אור"?
ממתק לשבת, פרשת "האזינו": "זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור, שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך". חברה נמדדת בעומק הזכרון וביכולת ההתבוננות ללקחי העבר, רחוק ככל שיהיה. חיים של כוכבים נולדים מערערים את השורש. אבק כוכבים שוקע ומשאיר שמים חלולים. שירת האזינו מאד קשה לקריאה כי היא מתארת חברה שלא מתייחסת לזכרון העבר, לא מבינה את האחריות להמשכיות ולא מכבדת את הדורות הקודמים: בנים לא אמון בם.
ממתק לשבת, פרשת "אתם נצבים", סוגרים שנה.
מחלקת טיפול נמרץ של פגים. באינקובטור שוכב מלופף בצינור תינוק במשקל 1/2 קילוגרם. בעקבות רעלת הריון בשבוע 24 יצא לאוויר העולם. הרופאים מתלבטים. התערבות אגרסיבית מבשרת על תקווה. הם עוד לא שם. ההורים נאחזים באמונה ובתפילה. לאחר שעה של שיחה יצאתי ונזכרתי ששכחתי משהו. התקשרתי לאם וביקשתי להזכיר לה לברך ברכת "הגומל". בימים עברו יולדת לא הייתה שורדת הרעלה כזו. היום היא עומדת ליד התינוק ומעבירה לו את כל אנרגיית החיים הזורמת בה.